פרסום תמונות ילדים ללא הסכמת ההורים

פרסום תמונות של קטינים ללא הסכמת הוריהם הוא אחת מההפרות החמורות ביותר של חוק הגנת הפרטיות. בתי המשפט בישראל מתייחסים בחומרה יתרה לפגיעה בפרטיות ילדים, והפיצויים במקרים אלו נוטים להיות גבוהים יותר מהממוצע. הסיבה לכך היא הרגישות המיוחדת של קטינים וחוסר יכולתם להגן על עצמם.

הבסיס המשפטי

חוק הגנת הפרטיות מגן על פרטיותו של כל אדם, ובכלל זה קטינים. פרסום תמונה של קטין ללא הסכמת הוריו עשוי להוות פגיעה בפרטיות לפי סעיף 2(4) לחוק הגנת הפרטיות, ובנסיבות מסוימות גם עילה נוספת. בתי המשפט מחמירים במיוחד כאשר מדובר בקטינים, בשל רגישותם וחוסר יכולתם להגן על עצמם.

מי יכול לתבוע?

ההורים או האפוטרופוס החוקי של הקטין יכולים לתבוע בשמו ובשמם. התביעה יכולה לכלול פיצוי על הפרת הפרטיות של הילד, וכן פיצוי בגין הפגיעה בהורים עצמם — החרדה, הדאגה, הפגיעה בשלוות הנפש שנגרמו להם כתוצאה מהפרסום. זוהי עילת תביעה נפרדת שמגדילה את הפיצוי הפוטנציאלי.

מתי הפרסום חמור במיוחד?

הפרסום חמור במיוחד כאשר: מדובר בתמונות אינטימיות או רגישות (תמונות בבריכה, בחוף הים, בחדר השינה); התמונות מופצות בהיקף רחב; הפרסום נעשה בכוונה להזיק; התמונות עלולות לחשוף את מיקום הילד (בית ספר, גן, כתובת); או כאשר הפרסום עלול לפגוע בשמו הטוב של הילד או לחשוף אותו לסיכון.

מה אפשר לעשות?

יש לפעול מהר: לתעד את הפרסום (צילומי מסך מלאים כולל URL), לפנות למפרסם בדרישת הסרה, לפנות לפלטפורמה (פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק) בבקשת הסרה, ובמקרים דחופים — לבקש צו מניעה מבית המשפט. ניתן גם להגיש תביעת פיצויים. במקרים של פרסום זדוני או מציצני — כדאי לשקול גם הגשת תלונה פלילית במשטרה. ראו גם את השירות שלנו בנושא פרטיות קטינים.

איזה פיצוי אפשר לקבל?

פיצוי ללא הוכחת נזק עד כ-75,000 ש"ח (50,000 ש"ח בחוק + הצמדה מ-2007) לפי חוק הגנת הפרטיות. בשל רגישות הנושא (קטינים), בתי המשפט נוטים לפסוק פיצויים גבוהים יותר. בנוסף, ניתן לתבוע פיצויים בגין נזקים מוכחים — עגמת נפש, הוצאות רפואיות (אם הילד נזקק לטיפול פסיכולוגי), ופגיעה בשם הטוב. ראו גם את השירות שלנו לפיצויים ללא הוכחת נזק.