האם פרסום תמונה בקבוצת וואטסאפ נחשב פרסום?

כן. בתי המשפט קבעו כי פרסום בקבוצת וואטסאפ עשוי להיחשב פרסום לעניין החוק, גם אם הקבוצה סגורה. ככל שמספר המשתתפים גדול יותר, כך עולה חומרת ההפרה.

האם מותר לצלם אנשים במקום ציבורי?

צילום במקום ציבורי אינו אסור באופן גורף, אך פרסום התמונה ללא הסכמה עשוי להוות הפרה, במיוחד אם הפרסום פוגע, משפיל או נעשה למטרה מסחרית.

אפשר לדרוש הסרת התמונה?

בהחלט. ניתן לשלוח מכתב דרישת הסרה למפרסם, לפנות לפלטפורמה, ובמקרים מתמשכים — לבקש צו מניעה מבית המשפט המורה על הסרת התמונה.

מה עושים אם המפרסם אנונימי?

ניתן לפנות לפלטפורמה לבקשת זיהוי, ובמקרים מסוימים לבקש צו חשיפת מידע מבית המשפט. גם כאשר המפרסם אנונימי, ניתן לפעול נגד הפלטפורמה או האתר שמארח את התמונה.

פרסום תמונה ללא הסכמה

פרסום תמונה של אדם ללא הסכמתו הוא אחת ההפרות הנפוצות של חוק הגנת הפרטיות. סעיף 2(3) לחוק קובע כי פרסום תצלום או סרט של אדם מהווה פגיעה בפרטיות. עו״ד ציון בהלול מייצג נפגעי פרסום תמונות בכל הפלטפורמות — רשתות חברתיות, אתרים, עיתונות, קבוצות וואטסאפ ועוד.

סיכום מהיר

פרסום תמונה ללא הסכמה הוא הפרת פרטיות לפי סעיף 2(3) לחוק. ניתן לתבוע עד כ-75,000 ש״ח (50,000 ש״ח בחוק + הצמדה מ-2007) ללא הוכחת נזק, וכן לדרוש הסרת התמונה באמצעות צו מניעה. במקרים מסוימים ניתן לתבוע גם בגין לשון הרע.

מתי פרסום תמונה הוא הפרה?

פרסום תמונה ללא הסכמה מהווה הפרה כאשר התמונה פורסמה ללא רשות בעליה, ללא הסכמה מדעת, או בניגוד לתנאי השימוש. הדבר חל על פרסום ברשתות חברתיות, באתרי אינטרנט, בקבוצות וואטסאפ, בעיתונות, בפרסומים מסחריים ובכל מדיה אחרת.

פרסום תמונה בפייסבוק ללא הסכמה
שיתוף תמונה בקבוצת וואטסאפ
שימוש מסחרי בתמונה באתר עסקי
פרסום תמונה באינסטגרם או טיקטוק
צילום ופרסום במקום פרטי

מתי יש עילת תביעה?

עילת תביעה קמה כאשר: התמונה פורסמה ללא הסכמת האדם המצולם; הפרסום פוגע בפרטיות (אינו מוגן בחופש הביטוי או באינטרס ציבורי); והתמונה אינה במרחב ציבורי באופן שמצדיק פרסום. גם צילום במקום ציבורי עשוי להוות הפרה אם הפרסום פוגע או נעשה למטרה מסחרית.

מה צריך להוכיח?

יש להוכיח: (1) שהתמונה פורסמה; (2) שלא ניתנה הסכמה לפרסום; (3) שהפרסום פוגע בפרטיות. ראיות: צילומי מסך של הפרסום, קישור לדף, תאריך ושעה, זיהוי המפרסם, והוכחה שלא ניתנה הסכמה.

איזה פיצוי אפשר לקבל?

ניתן לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק (עד כ-75,000 ש״ח (50,000 ש״ח בחוק + הצמדה מ-2007)) וכן פיצויים בגין נזקים מוכחים. במקרים של שימוש מסחרי בתמונה, ניתן לתבוע גם פיצוי בגין השימוש המסחרי שנעשה בתדמית הנפגע. אם התמונה משפילה או פוגעת — ניתן לתבוע גם בגין לשון הרע (עד כ-80,000 ש״ח (50,000 ש״ח בחוק + הצמדה מספטמבר 1998) נוספים ללא הוכחת נזק).

אילו ראיות לשמור?

שמירת ראיות היא קריטית. יש לתעד את הפרסום מיידית — צילום מסך של הפוסט/הדף, הקישור המלא, תאריך ושעה, שם המפרסם, מספר הצפיות/שיתופים אם יש, וכן תגובות שמעידות על היקף הנזק. אל תבקש מהמפרסם להסיר לפני שמירת הראיות.

מה עושים עכשיו?

הצעדים הראשונים: שמירת צילומי מסך, תיעוד התאריך והפלטפורמה, זיהוי המפרסם, ופנייה לעורך דין לפני כל פעולה ישירה. ניתן לשקול מכתב דרישת הסרה, פנייה לפלטפורמה, ובמקרים דחופים — בקשת צו מניעה.