פרסום מידע אישי בפייסבוק או אינסטגרם

רשתות חברתיות הן הזירה המרכזית להפרות פרטיות בעידן הדיגיטלי. פרסום מידע אישי — כתובת, טלפון, תמונות, מידע רפואי או כלכלי — בפייסבוק, אינסטגרם או כל פלטפורמה אחרת ללא הסכמה הוא עבירה אזרחית ולעיתים גם פלילית.

הבסיס המשפטי

חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981, מגן על פרטיות האדם ואוסר על פרסום מידע אישי ללא הסכמה. סעיף 2(5) אוסר על שימוש במידע על אדם שלא למטרה שלשמה נמסר, וסעיף 2(6) אוסר על הפרה של סודיות מידע. בנוסף, אם המידע הפורסם עשוי להשפיל או לפגוע — חל גם חוק איסור לשון הרע.

מה נחשב למידע אישי?

מידע אישי כולל כל פרט המזהה אדם או עשוי לזהותו: שם מלא, כתובת מגורים, מספר טלפון, תעודת זהות, תמונות, מידע רפואי, מידע כלכלי, מקום עבודה, מצב משפחתי, ועוד. גם פרסום תמונה של אדם בלי שמו עשוי להיחשב הפרת פרטיות אם האדם מזוהה מהתמונה.

מתי יש עילת תביעה?

יש עילת תביעה כאשר: המידע שפורסם הוא אישי (מזהה או רגיש), הפרסום נעשה ללא הסכמת הנפגע, והפרסום נעשה בפלטפורמה ציבורית או בקבוצה שחרגה מהמסגרת המקורית. לא צריך להוכיח שהיה נזק כספי — הפרסום עצמו הוא העוולה.

מה צריך להוכיח?

יש להוכיח שהמידע שפורסם הוא אישי, שהפרסום נעשה על ידי הנתבע, שלא ניתנה הסכמה, ושהפרסום נעשה בפלטפורמה ציבורית או בקבוצה רחבה. צילומי מסך, קישורים, תאריכים והיקף החשיפה הם ראיות חיוניות. ראו גם את השירות שלנו בנושא הפרת פרטיות ברשתות חברתיות.

איזה פיצוי אפשר לקבל?

פיצוי ללא הוכחת נזק בגין הפרת פרטיות עומד על עד כ-75,000 ש"ח (50,000 ש"ח בחוק + הצמדה מ-2007). אם המידע שפורסם הוא רגיש (רפואי, כלכלי, מיני) או שהפרסום היה רחב היקף וזדוני — בית המשפט עשוי לפסוק פיצויים גבוהים יותר. ניתן לתבוע גם פיצוי בגין לשון הרע אם המידע פוגע בשמו הטוב של הנפגע.