תביעה נגד חברה על דליפת מידע אישי

חברות מחזיקות מאגרי מידע עצומים על לקוחותיהם — שמות, תעודות זהות, כתובות, טלפונים, מצב בריאותי, הרגלי צריכה, מידע פיננסי. חוק הגנת הפרטיות וחוק מאגרי מידע מטילים עליהן חובות חמורות לאבטחת מידע זה ולשמירת סודיותו. כאשר חברה מפירה חובות אלה ומידע אישי דולף — היא חבה בנזיקין, וניתן לתבוע אותה לפיצויים.

הבסיס המשפטי לתביעה

התביעה מתבססת על מספר מקורות: (1) חוק הגנת הפרטיות, סעיף 2 — פגיעה בפרטיות כאשר מידע אישי נחשף או מועבר שלא כדין; (2) חוק מאגרי מידע, סעיף 17 — חובת אבטחה; (3) חוק מאגרי מידע, סעיף 17א — חובת יידוע על דליפה חמורה; (4) פקודת הנזיקין — רשלנות באבטחת מידע. בנוסף, אם המידע שימש למטרה מסחרית ללא הסכמה — ניתן לתבוע גם על עשיית עושר ולא במשפט. למידע על תביעת חברה, ראו השירות שלנו בנושא תביעה נגד חברה על דליפת מידע.

מתי ניתן לתבוע חברה?

ניתן לתבוע חברה כאשר: המידע האישי שלכם דלף ממאגר המידע שלה; החברה לא אבטחה את המידע כראוי; החברה העבירה את המידע לצד שלישי ללא הסכמה; החברה השתמשה במידע למטרה שונה מזו שלשמה נמסר; החברה לא יידעה אתכם על הדליפה. בכל אלה — החברה הפרה את חובותיה החוקיות, וניתן לתבוע אותה. למידע על דליפת מידע אישי, ראו השירות שלנו בנושא דליפת מידע אישי.

מה צריך להוכיח?

יש להוכיח: (1) שמידע אישי שלכם נחשף; (2) שהמידע הגיע ממאגר המידע של החברה (או שהחברה אחראית לו); (3) שהחשיפה נעשתה בניגוד לחוק (ללא הסכמה, ללא אבטחה, או ללא יידוע). נטל ההוכחה מוקל כאשר המידע הגיע ממאגר של החברה — במקרה זה, ניתן להפנות לחברה ולדרוש הסבר. ראיות: הודעות על הדליפה, תיעוד המידע שנחשף, ראיות לכך שהמידע הגיע מהחברה. למידע על מאגרי מידע, ראו השירות שלנו בנושא מאגר מידע ופרטיות.

איזה פיצוי אפשר לקבל?

פיצוי ללא הוכחת נזק עד כ-75,000 ש"ח (50,000 ש"ח בחוק + הצמדה מ-2007) (סעיף 29א לחוק הגנת הפרטיות). במקרים של דליפת מידע רגיש — הפיצוי עשוי להיות גבוה יותר. בנוסף, ניתן לתבוע פיצויים בגין נזקים מוכחים: הוצאות, אובדן הכנסה, עגמת נפש, וכן נזקים שנגרמו כתוצאה מהדליפה (הונאה, גניבת זהות). במקרים של שימוש מסחרי במידע — ניתן לתבוע גם על עשיית עושר. למידע על פיצוי ללא הוכחת נזק, ראו השירות שלנו בנושא פיצוי ללא הוכחת נזק בפרטיות.

מהו הליך התביעה?

הליך התביעה כולל: (1) תיעוד הדליפה והנזקים; (2) הגשת תביעה בבית משפט השלום או בית המשפט המחוזי (בהתאם לסכום); (3) הוכחת הדליפה, הקשר לחברה, והנזקים; (4) קביעת הפיצוי. במקרים מסוימים — ניתן להגיש תביעה ייצוגית אם מדובר בדליפה שפגעה ברבים. הליך התביעה יכול לארוך מספר חודשים עד שנים, אך במקרים פשוטים — ניתן להגיע לפשרה מהירה. למידע על חברות שהפרו פרטיות, ראו השירות שלנו בנושא פגיעה בפרטיות על ידי חברה.

דוגמאות מעשיות

חברת תקשורת לא אבטחה את מאגר הלקוחות והוא נפרץ — תביעה על הפרת חובת אבטחה. חברת שיווק העבירה רשימת לקוחות לחברה אחרת ללא הסכמה — תביעה על העברת מידע ללא הסכמה. חברה מסחרית השתמשה במידע רפואי למטרת שיווק — תביעה על שימוש שלא למטרה. חברה לא יידעה לקוחות על דליפה — תביעה על הפרת חובת יידוע. למידע על מידע רגיש, ראו השירות שלנו בנושא מידע רגיש בפרטיות.