פרסום תמונה ללא הסכמה — מתי אפשר לתבוע?

פרסום תמונה של אדם ללא הסכמתו הוא אחת מההפרות הנפוצות ביותר של חוק הגנת הפרטיות. סעיף 2(4) לחוק קובע כי פרסום תצלום של אדם מהווה פגיעה בפרטיות. השאלה המרכזית היא מתי בדיוק ניתן לתבוע, ומהם התנאים.

מה נחשב 'פרסום' של תמונה?

פרסום כולל מגוון רחב של פעולות: העלאת תמונה לרשתות חברתיות (פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק), שיתוף בקבוצת וואטסאפ, הצבת תמונה באתר אינטרנט, הדפסת תמונה בעיתון או עלון, ואף שליחת תמונה לאדם אחר. גם פרסום בקבוצה סגורה או בהודעה פרטית עשוי להיחשב פרסום — בתי המשפט קבעו כי קבוצת וואטסאפ, גם אם סגורה, נחשבת לפרסום.

האם תמונה שצולמה במקום ציבורי מוגנת?

כן. גם אם התמונה צולמה במקום ציבורי, פרסומה ללא הסכמה עשוי להוות הפרת פרטיות. בתי המשפט קבעו כי הזכות לפרטיות אינה פגועה רק בבית, ופרסום תמונה של אדם מחייו הפרטיים, גם אם צולמה ברחוב, עשוי להוות הפרה. עם זאת, קיימים חריגים לעניין חדשותי או ציבורי — פרסום תמונה בעלת עניין ציבורי לגיטימי עשוי שלא להוות הפרה.

מתי אפשר לתבוע?

ניתן לתבוע כאשר: התמונה פורסמה ללא הסכמתך; הפרסום פוגע בפרטיותך (למשל תמונה בלתי מחמיאה, אינטימית, או בהקשר מביך); התמונה אינה בעלת עניין ציבורי לגיטימי; והמפרסם אינו מוגן בחסינות עיתונאית. במקרים אלו ניתן לתבוע פיצויים, הסרת התמונה, וצו מניעה למניעת המשך הפצה.

מה הפיצוי הצפוי?

פיצוי ללא הוכחת נזק עד כ-75,000 ש"ח (50,000 ש"ח בחוק + הצמדה מ-2007) לפי סעיף 29א לחוק הגנת הפרטיות. גובה הפיצוי תלוי בחומרת ההפרה: היקף הפרסום (כמה אנשים ראו), רגישות התמונה (אינטימית, מביכה), כוונת המפרסם (זדונית או רשלנית), והאם מדובר בהפרה חוזרת. במקרים חמורים — פרסום תמונות אינטימיות, פרסום תמונות של קטינים — הפיצוי עשוי להיות גבוה יותר.

בנוסף לפיצוי הסטטוטורי, ניתן לתבוע פיצויים בגין נזקים מוכחים: עגמת נפש, פגיעה בשם הטוב, הוצאות, ואובדן הכנסה. אם התמונה משפילה או פוגעת בשם הטוב — עשויה לקום גם עילת לשון הרע, המאפשרת פיצוי נוסף של עד כ-75,000 ש"ח (50,000 ש"ח בחוק + הצמדה מ-2007).

לייעוץ ותביעה בגין פרסום תמונה ללא הסכמה, ראו השירות שלנו בנושא פרסום תמונה ללא הסכמה.