מצלמות בבית משותף — מתי זו הפרת פרטיות?

מצלמות אבטחה בבניין משותף נועדו להגן על הדיירים, אך הן עלולות לפגוע בפרטיות אם אינן מותקנות נכון. הכלל הוא: מצלמות מותרות בשטחים המשותפים, אך אסורות כשהן פולשות לשטח הפרטי של הדייר או יוצרות מעקב אחר שגרת יומו.

הבסיס המשפטי

חוק הגנת הפרטיות מגן על פרטיות האדם. סעיף 2(3) אוסר על צילום אדם ברשות היחיד שלו, וסעיף 2(1) אוסר על פגיעה בפרטיות באמצעות מעקב. למרות שמסדרון או לובי הם שטח משותף, מצלמה המכוונת לדלת דירה מסוימת ומתעדת את כל הנכנסים והיוצאים — עשויה להוות מעקב אחר הדייר.

מתי מצלמה בבניין מהווה הפרה?

מצלמה עשויה להוות הפרת פרטיות במקרים הבאים: היא מכוונת ישירות לדלת דירה מסוימת ומתעדת את כל הנכנסים והיוצאים; היא מצלמת את חלון הדירה או את המרפסת; היא מצלמת אזורים רגישים (כניסה לדירה, דלת חדר מדרגות); היא מאפשרת מעקב שוטף אחר שגרת היום של דייר מסוים.

מתי מצלמה אינה מהווה הפרה?

מצלמה המכסה את הלובי, החניה או המסדרון הראשי — ללא התמקדות בדלת דירה מסוימת — אינה בהכרח הפרה. המבחן הוא סבירות: האם המצלמה משרתת מטרת אבטחה לגיטימית, או שהיא יוצרת מעקב אחר דייר מסוים. מצלמה שניתן לכוון אותה למקום אחר מבלי לפגוע באבטחה — עדיפה.

מה צריך להוכיח?

יש להוכיח שהמצלמה מכוונת לדלת או לחלון של דירתך, שהיא מתעדת את כניסתך ויציאתך באופן שוטף, ושהדבר יוצר מעקב אחר שגרת היום שלך. צילומים של זווית המצלמה, תיעוד השטח המצולם, והערכת איש מקצוע — כל אלו ראיות חשובות. ראו גם את השירות שלנו בנושא הפרת פרטיות על ידי שכן.

איזה פיצוי אפשר לקבל?

פיצוי ללא הוכחת נזק בגין הפרת פרטיות עומד על עד כ-75,000 ש"ח (50,000 ש"ח בחוק + הצמדה מ-2007). בנוסף, ניתן לבקש צו מניעה המורה להסיט או להסיר את המצלמה. במקרים של מעקב מתמשך או סירוב להסיט את המצלמה לאחר דרישה — הפיצוי עשוי לעלות.