מעקב אחרי אדם — מתי זו פגיעה בפרטיות?

מעקב אחרי אדם — בין אם פיזי (מעקב ברחוב, צפייה מרחוק) או דיגיטלי (מעקב אחר הטלפון, המיקום, או הפעילות המקוונת) — הוא הפרת פרטיות חמורה שעשויה להוות גם עבירה פלילית.

הבסיס המשפטי

סעיף 2(1) לחוק הגנת הפרטיות אוסר על פגיעה בפרטיות באמצעות מעקב. בנוסף, חוק העונשין אוסר על הטרדה מאיימת, ובמקרים של מעקב, הטרדה חוזרת או התנהגות מאיימת, ניתן לשקול הליכים לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס״ב–2001, ובמקרים המתאימים גם תלונה פלילית לפי חוק העונשין. במקרים של קשר משפחתי או זוגי, עשויים להיות רלוונטיים גם צווים לפי דיני משפחה או חוק למניעת אלימות במשפחה.

מה נחשב למעקב?

מעקב כולל מגוון פעולות: עקיבה פיזית אחרי אדם במקומות שונים; צפייה חוזרת ונשנית בבית או במקום העבודה; התקנת אפליקציית מעקב בטלפון; מעקב אחר המיקום באמצעות GPS; צפייה בחשבונות המקוונים או ברשתות החברתיות באופן אובססיבי; איסוף מידע על שגרת היום של האדם.

מתי יש עילת תביעה?

יש עילת תביעה כאשר אדם עוקב אחריך באופן חוזר ונשנה, גם אם המעקב נעשה ממקום ציבורי. אין צורך להוכיח שהמעקב גרם נזק כספי — העצם של המעקב הוא העוולה. אם המעקב מלווה באיומים, בהטרדה או בפגיעה — הדבר מהווה גם עבירה פלילית.

מה צריך להוכיח?

יש להוכיח שהמעקב התבצע — תיעוד המקרים, עדים, צילומי מסך של פניות חוזרות, תיעוד של אפליקציות מעקב אם התגלו, וכן את זהות העוקב. במקרה של מעקב דיגיטלי — בדיקת המכשיר על ידי איש מקצוע עשויה לסייע. ראו גם את השירות שלנו בנושא מעקב וצילום.

איזה פיצוי אפשר לקבל?

פיצוי ללא הוכחת נזק בגין הפרת פרטיות עומד על עד כ-75,000 ש"ח (50,000 ש"ח בחוק + הצמדה מ-2007). במקרים של מעקב מתמשך, איומים, או פגיעה נפשית — בית המשפט עשוי לפסוק פיצויים גבוהים יותר. בנוסף, ניתן לבקש צו מניעה האוסר על העוקב להמשיך במעקב, ולהגיש תלונה פלילית.