האם מעקב אחרי אדם הוא עבירה?

מעקב ללא ידיעה והסכמה מהווה הפרת פרטיות, ובמקרים מסוימים גם עבירה פלילית של הטרדה מאיימת. ניתן לתבוע פיצוי ולהגיש תלונה.

מה עושים אם מישהו עוקב אחריי?

תעד את המעקב (צילומים, עדויות), פנה לעורך דין, בקש צו מניעה, ובמקרה של איום — הגש תלונה במשטרה.

האם מותר לשכור חוקר פרטי?

חוקר פרטי מורשה רשאי לבצע חקירה בכפוף לחוק. בילוש שלא על ידי חוקר מורשה, או בילוש החורג מהחוק, עשוי להוות הפרת פרטיות.

מעקב, בילוש וצילום כפגיעה בפרטיות

מעקב, בילוש וצילום כפגיעה בפרטיות הם עילות תביעה נפוצות לפי חוק הגנת הפרטיות. סעיף 2(1) לחוק קובע כי בילוש או מעקב אחר אדם מהווה פגיעה בפרטיות. עו״ד ציון בהלול מייצג נפגעי מעקב ובילוש.

סיכום מהיר

מעקב או בילוש אחר אדם ללא ידיעתו והסכמתו מהווה הפרת פרטיות לפי סעיף 2(1) לחוק. ניתן לתבוע עד כ-75,000 ש״ח (50,000 ש״ח בחוק + הצמדה מ-2007) ללא הוכחת נזק. מעקב עשוי להיות גם עבירה פלילית.

מהו מעקב?

מעקב כולל: מעקב פיזי (בילוש), מעקב דיגיטלי (GPS, תוכנות ריגול), מעקב אחר רשתות חברתיות, צילום, האזנה, וכן איסוף מידע על אדם ללא ידיעתו.

מעקב פיזי (בילוש)
מעקב GPS
תוכנות ריגול
מעקב אחר רשתות חברתיות
צילום והאזנה

מתי יש עילת תביעה?

עילת תביעה קמה כאשר אדם עוקב אחר אדם אחר ללא ידיעתו והסכמתו. אין צורך שהמעקב יהיה פיזי — גם מעקב דיגיטלי מהווה הפרה. במקרים מסוימים מעקב מהווה גם עבירה פלילית של הטרדה מאיימת.

מה צריך להוכיח?

יש להוכיח: (1) שבוצע מעקב; (2) שהמעקב נעשה ללא ידיעה והסכמה; (3) את זהות העוקב. ראיות: צילומים, עדויות, רישומי מעקב, חוות דעת טכנית.

איזה פיצוי אפשר לקבל?

פיצוי ללא הוכחת נזק עד כ-75,000 ש״ח (50,000 ש״ח בחוק + הצמדה מ-2007). במקרים של מעקב מתמשך או מאיים — הפיצוי עשוי להיות גבוה יותר. ניתן לתבוע גם צו מניעה נגד העוקב.