מצלמות של שכן לכיוון הבית — האם אפשר לתבוע?

מצלמות אבטחה נפוצות מאוד בבתים פרטיים ובבניינים משותפים, אך כאשר המצלמה מכוונת לחצר, לחלון או לדלת של השכן — הדבר עשוי להוות הפרת פרטיות חמורה. החוק מגן על פרטיות האדם בשטח הפרטי שלו, וצילום בלתי מוצדק עשוי לחייב פיצוי.

הבסיס המשפטי

סעיף 2(3) לחוק הגנת הפרטיות אוסר על צילום אדם ברשות היחיד שלו — כלומר בביתו, בחצרו או בכל מקום שבו יש לו ציפייה סבירה לפרטיות. סעיף 2(4) אוסר על פרסום תצלום של אדם ברשות היחיד. בנוסף, סעיף 2(1) אוסר על פגיעה בפרטיות באמצעות מעקב. מצלמה המכוונת לבית השכן מפרה לרוב את כל הוראות אלו.

מתי יש עילת תביעה?

יש עילת תביעה כאשר המצלמה מכוונת לשטח הפרטי שלך (חצר, חלון, דלת, מרפסת), כאשר המצלמה מצלמת אותך או את בני הבית באופן שוטף, או כאשר המצלמה יוצרת תחושת מעקב ומעקב אחר השגרה שלך. גם אם המצלמה אינה מצלמת ישירות לתוך הבית, אלא מכסה את הכניסה או החצר — הדבר עשוי להוות הפרה.

מתי המצלמה אינה מהווה הפרה?

מצלמה שמכסה את הרכוש הפרטי של השכן עצמו (חצרו, דלתו) ואינה מצלמת את שטח השכן אינה בהכרח הפרה. אולם, אם שדה הצילום כולל גם את רכוש השכן או את כניסתו — ייתכן שיש הפרה. כל מקרה נבחן לגופו: היקף הצילום, זווית המצלמה, והאם יש חלופה פחות פוגענית.

מה צריך להוכיח?

יש להוכיח שהמצלמה מצויה ברכוש השכן, שהיא מכוונת לשטח הפרטי שלך, ושהיא מצלמת אותך או את רכושך באופן שאינו סביר. צילומי מסך של זווית המצלמה, תיעוד השטח המצולם, והערכת איש מקצוע לגבי שדה הצילום — כל אלו ראיות חשובות. ראו גם את השירות שלנו בנושא הפרת פרטיות על ידי שכן.

איזה פיצוי אפשר לקבל?

פיצוי ללא הוכחת נזק בגין הפרת פרטיות עומד על עד כ-75,000 ש"ח (50,000 ש"ח בחוק + הצמדה מ-2007). במקרים של מעקב מתמשך, צילום בני משפחה, או סירוב להסיר את המצלמה לאחר דרישה — בית המשפט עשוי לפסוק פיצויים גבוהים יותר. בנוסף, ניתן לבקש צו מניעה המורה לשכן להסיר או להסיט את המצלמה.